תיאור זה, של תנועת המים המחזורית, מדויק גם בחלוף 3,000 שנה מימי שלמה המלך. אלא שהוא לא יכול היה לשער בלבו אילו התפתחויות טכנולוגיות צפויה האנושות להוביל. אפילו "החכם באדם" לא ידע לצפות תופעות כמו עיור מואץ; בניית מערכות מים וביוב מתקדמות; צריכה מוגברת; שינויי אקלים ובוודאי שלא את השפעתן על הנחלים ההולכים אל הים.
נחל הירקון הוא דוגמה להשפעות הללו. השימוש במי הנחל להשקיית הנגב והזרמת שפכים מהאזור העירוני הצפוף שהתפתח סביבו – הפכו בעבר את הירקון למפגע סביבתי. היום, לאחר יותר מחמש-עשרה שנות מאמץ אנו קרובים להשלמת פרוייקט "גאולת הירקון". השגנו שיפור דרמטי באיכות המים הזורמים והשבנו את החיים לנחל. הירקון כבר אינו "חצר אחורית" מזוהמת, כי אם ריאה ירוקה, מקום בילוי ופנאי שוקק חיים המשרת את תושבי המטרופולין.
אך המשימה רחוקה מלהסתיים. אגן ההיקוות של הנחל רחב והוא "נתון לחסדם" של גופים מוניציפליים, מנהליים וסטטוטוריים שונים כמו גם בעלי עניין כחקלאים, מפעלים וכיו"ב. כמספר הגורמים, כך מספר האינטרסים. כל אירוע באגן ההיקוות – משפיע על הנחל. נצטרך להתמודד עם גידול צפוי באוכלוסייה, בנייה מואצת וצורך גובר בטיהור כמות השפכים המרובה. זאת על רקע של שינויי האקלים שטומנים בחובם השפעות על המשקעים, מפלס הים וכיו"ב. בנסיבות מורכבות אלו נדרשת רשות נחל הירקון לקדם את הנושאים שבתחום אחריותה.
יחד נמשיך כולנו לפעול לשגשוג הנחל; לפקח ולטפל בגדותיו; לקדם תכניות ולבצע פרויקטים לטובת הציבור והסביבה. כי ירקון – יש רק אחד!